דיכאון
דיכאון הוא מצב של ירידה קיצונית (דרסטית) במצב הרוח עד כדי ייאוש עמוק, עצבות גדולה וראיית שחורות. דיכאון מלווה לעיתים קרובות בהתקפי בכי בלתי נשלטים, אי יכולת של האדם הסובל מדיכאון לתפקד בצורה הרגילה שבה תיפקד לפני התקף הדיכאון.
אדם הלוקה בדיכאון מרגיש את עצמו חסר ערך ויש לו תחושה עמוקה של אכזבה מעצמו ומהסובבים אותו, בעיקר מהקרובים אליו ביותר, בן / בת הזוג, הילדים, אחים או אחיות. לא פעם האנשים שסביב האדם המדוכא אומרים לו " קח את עצמך לידיים, תפסיק להתעצל" אמירות מסוג זה רק מחמירות את מצבו של האדם שנמצא במצב דיכאון. כדי שאדם יוכר כלוקה בדיכאון, על פי רוב צריכים לעבור טיפול זוגי שבועיים של ירידה קיצונית במצב הרוח.
דיכאון קליני הוא דיכאון שאינו דיכאון קל שחולף תוך זמן קצר נחשב למחלה קשה שהטיפול בה ממושך ולרוב גם אינו ניתן לריפוי. לאדם הסובל מדיכאון קליני יכולות להיות תקופות קצרות של עליה במצב הרוח ויכולת מוגבלת של תפקוד סביר באותה תקופה. אבל בדרך כלל אנשים הסובלים מדיכאון קליני זקוקים להשגחה מתמדת ולטיפול תרופתי רצוף. אחת הבעיות של אנשים בעלי דיכאון קליני שאינם בהשגחה, שהם נוטים להפסיק לקחת את התרופות ברגע שהם חושבים שמצבם השתפר. תוך זמן קצר הם נופלים אל תוך הדיכאון ביתר שאת.
הדיכאון הוכר כמחלה כבר בתקופת התנ"ך בימי קדם סברו שהגורם לדיכאון הוא "רוח רעה" שנכנסת בו. פרשני התנ"ך סוברים כי שאול המלך היה אדם שסבל מדיכאון. מסופר כי משרתיו היו מנגנים לפניו בנבל כדי להקל על סבלו.
על פי היפוקראטס, שהיה אבי הרפואה המערבית הדיכאון נובע מחוסר איזון בנוזלי הגוף והתגברות רמת נוזל המרה. הוא קרא למחלה "מלנכוליה" שפירושה מרה שחורה. הוא גרס בטיפול של הקזת דם כדי לאזן את נוזלי הגוף.
אנשי מקצוע מתארים מצב דיכאון זמני שבעזרת טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי ובעזרת תרופות ניתן לצאת מהם ולחזור לתפקוד תקין ולשגרת חיים והם יכולים להיות חד פעמיים ולא לחזור לעולם. מצבי דיכאון כאלה באים בדרך כלל בעקבות משבר בחיים.

טיפול בדיכאון
אדם החווה פתאום באמצע החיים מצב של דיכאון שמשבש את תפקודו בצורה קיצונית חייב לפנות לטיפול. על אופי הטיפול הדעות חלוקות. יש אנשי מקצוע הטוענים שדי בטיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי כדי להתגבר על הבעיה. יש כאלה הטוענים כי הטיפול חייב להיעשות על ידי פסיכיאטר ויש הטוענים כי הטיפול הטוב ביותר הוא מכות חשמל. היום נערכים טיפולים במכות חשמל נעשים בשני מצבים בהרדמה וללא הרדמה.
השלב הראשון בטיפול הוא אבחון רמת הדיכאון. יש להבדיל בין התקף דיכאון לבין דיכאון קליני. סוג הטיפול, צורת הטיפול ומשך הטיפול יקבעו על פי האבחנה מהו סוג הדיכאון ממנו סובל המטופל. לא תמיד הסובלים פונים בעצמם לטיפול ולכן חשוב שהקרובים אליהם יבחינו בזמן בבעיה ויכריחו את הלוקה בדיכאון לפנות לעזרה. ככל שהעזרה תגיע מהר יותר ההחלמה מדיכאון זמני תהיה מהירה יותר. השתהות במתן עזרה יכולה להפוך את הדיכאון לעמוק יותר וקשה יותר לטיפול.
אחד המצבים שגורם לדיכאון הוא חוויה טראומטית בעקבות חוויות טראומטיות במלחמה או בעקבות תאונה קשה. הוכח שטיפול מיידי בפגוע הלם קרב ימנע ממנו ללקות במצב של חרדות קשות ודיכאון קליני שכאמור כמעט שאין לו טיפול שיוציא את הסובל ממנו באופן מוחלט. אדם הסובל מדיכאון צריך תמיכה מבני המשפחה והבנה לסבל שהוא עובר, בוודאי שלא דברי תוכחה על אי תפקודו. אמירה של "קח את עצמך בידיים" רק תחמיר את מצבו.